מודה שהייתי ילד ''בעייתי'' , כזה שרמת האנרגיות שלו גבוהה, גבוהה מדי למורים ולמחנכים. כזה שקשה ל''הכיל'' אותו , כזה שצריך לשקול אם לתת לו ''תרופות'' שירגיעו במעט ....

כזה שההורים מרגישים ''בני בית '' אצל המנהלת או היועצת , שרק רוצים לספר להם עד כמה אני ''מיוחד ....''

כזה שרוצה וסוחב אחריו אחרים ,לא תמיד בהתאם לרוח הגננת או המורה או אחר ....

לא פעם מצאתי עצמי ''נע כנגד הזרם'' , ולא היה בי פחד להיות שכזה . לא תמיד הבנתי את זה , לא תמיד הסדרתי עם זה אבל הייתי כזה , רציתי או לא רציתי .

משהו אמר לי , שזה בסדר להיות ''שונה'',ששונה זה משנה !!!

משנה את את רוח הדברים הכוללת , את הכיוון הכללי , גם אם במעט , אבל עדיין תורם ומשנה בקבוצה, פשוט בקצב ב''צבע' ובדרך המיוחדת שלו .

אני יודע שזה ''צבע'' אותי בכל מני צבעים , אבל , לא היה לי בעיה עם עצמי , בכלל אמרתי לעצמי שאם להיות ''שונה'' אז קודם כל תלמד לקבל את עצמך כפי שאתה , ותאהב את עצמך .

עדיין זכורה לי אמרתה של המורה בכיתה א' שאמרה לי שאם אני רוצה שאחרים יאהבו אותי אז עלי לאהוב קודם כל את עצמי. וכך היה .

זה לא שהייתי ''אאוטסיידר'' כללי , אבל, הייתי סוג של ''מנהיג'' מוזר אבל מהצד .

כזה שכשצריך אותו הוא יופיע ועד אז , אין לי בעיה להיות בצד , משקיף על דברים ועל תופעות .

אני חושב שזה איפשר לי לראות את מערכות הייחסים בין ה''נחשבים'' לאלו ''שלא ''.

מה שאיפשר לי לראות ולהרגיש מה שהם מרגישים ,ולא פעם להתחבר אליהם ולכאב שלהם ואז גם לעזור להם.

זה גם איפשר להבין את רוח הדברים ומה נדרש לשנות ומה לאמר , גם אם לסובב לא היה נעים ונוח לשמוע , אבל זה היה מה שצריך להאמר ולהעשות .

החיים הובילו אותי במשעולים רבים בארץ ובעולם , בין אם לבד או בין שלל חברים ואנשים מקסימים שפגשתי לאורך הדרך בחיי.

כל אחד תרם לי מצבעו וייחודו , ונתן לי האפשרות להאיר להאיר בהם את מצבעיי.

במסעותי למדתי שלא משנה , מה היא הבבואה שאותה תראה במראה של החברה , מה שחשוב יותר זה איך אתה תראה את עצמך בעיני עצמך ...

אל תוותרו על הצבע והייחוד שלכם באשר אתם .

תהיו אתם, כי אתם יש רק אחד ומיוחד !!!

אין עוד כזה , שאם היה , הרי זה לא ייחודי .

תהיו המיוחד ולא רק בשביל עצמכם , בשביל שיום אחד תבינו את ייחודכם בעצמכם ותאירו ב''אורכם'' המיוחד, על העולם !!!!

לחיי הפסגות שבדרך !!!