טיבם של שבילים שהן החוט המקשר בין יעד אחד למשנהו בחיינו. רובנו פוסעים בהם במשך כל חיינו , נעים בין תחנות חיינו השונות מבלי לתהות מדוע - פשוט כוחו של הרגל.

בעודי פוסע לאיטי בין שביליו של הטרק הנוכחי, מצאתי שהפסגה אליה מכוון האדם לרוב היא התרוץ לדרך שאנו מחפשים בחיים באותו רגע, .

לא תמיד אנו מחפשים דרך ,לעיתים פוסעים בדרכם של אחרים .....

אני פוגש לא פעם קבוצות או בודדים אשר נעים לאיטם לאורכו של שביל שאמור להובילם אל פסגה נאצלה . בין אם יהיה זה האוורסט בייס קמפ או אנפורנה בייס קמפ או כל פסגה עלומה אחרת הרי שרוב המטיילים נעים בה בשביל להגיע לפסגה אבל לכשאני שואל אותם על הסיבה לבחירה בטרק כזה או אחר , עולה בדר''כ הסיבה האמיתית למסעם.

יהה זה הרצון ,למצוא קצת שקט מיריד ההבלים של חיינו ,או להתחבר מחדש לעצמנו, או שמא פשוט להנות מהטבע , מההרפתקה או החוויה שברך . כלומר הפסגה היא רק התרוץ ליציאה לדרך .

הדרך אל הפסגה תציב לפנינו לא פעם אתגרים פיסיים ומנטליים , בעודנו מטפסים אל הפסגה .

אז ורק אז נמצא את עצמנו לא פעם מתמודדים מול אמיתות פנימיות שמובילות אותנו במשך רוב חיינו . יהיו אלו ''שדים '' חוויים או גלויים שמלווים אותנו , הרי שעתה הם הופכים בני לוויה גלויים .

שדים כגון למה לכל הרוחות בחרת לך ללכת בציר זה ? האם אני באמת רוצה להגיע אל הפסגה וכו' . האם אני יכול לעשות לעצמי הנחות כאלו או אחרות, מלווים אותי בין כל עליה ועליה , בין כל אתגר ואתגר .

לא פעם נמצא עצמנו מצויים בעיצומו של מאבק איתנים עם אותם שדים פנימיים מהעבר הטמונים בנו , כאלו המחכים לנו בין כל אתגר לאתגר . בין עליה תלולה אחת למשניה . בין קושי אחד למשנהו .

או אז ניתנת לנו ההזדמנות ליצור לנו נצחונות קטנים של שינוי , שאם יצטברו להם יהפכו לניצחון גדול בדוגמת ההגעה ''לפיסגה'' .

היה זה אקהרט טולה שאמר כי החיים עצמם מצויים בהווה !!! בעודנו פוסעים אל העתיד מקווים להגיע בעתיד אל הפסגה , אנו חיים את העבר שמדריכנו בשבילי ההווה .

בעבורי תהיה זו תמיד ההתמודדות שלי מול שאלת נכותי . מהיום בו הפכתי נכה בשל פציעה קרבית בשני רגליי, החלטתי שאם פעם יכולתי לעשות 10000 דברים והייתי בוחר לעשות אולי 100 דברים במסגרת אזור הנוחות שלי , הרי שהיום בשל נכותי אני מסוגל אולי לעשות 100 דברים אבל אני בוחר להשלים 99 מהם אם לא 100 מהם. אני בוחר לחיות בהווה שלי ולא לחיות בעבר שהיה לי .

אותם שבילים בהם אנו נעים במהלך חיינו, אינם אלא הזדמנות פז לכל אחד מאיתנו, לבחור בין אם לתת לעבר שלנו (סך כל חוויותנו , נסיוננו והשדים המלווים אותנו ),להדריך אותנו בשבילי ההווה, או שמא לראות בכל פעם הזדמנות ליצור הווה חליפי , חדש , כזה שיוליד בעתיד גם עתיד חדש ופסגה חדשה עבורנו .

בין אם אתם פוסעים בשביל קבוע וידוע , בדרך לבית , לעבודה או לכל מקום שנוסאות אתכם רגליכם , נסו לבחור שביל חדש בכל יום , אינכם יודעים לאלו פסגות חדשות הוא יוביל אתכם בחייכם .

לחיי הפסגות הבאות שבדרך !!!